﻿<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<!-- generator="FeedCreator 1.7.2" -->
<rss version="2.0">
	<channel>
		<title>צפון אמריקה</title>
		<description>&lt;p align=&quot;right&quot;&gt;
מסלולים מצפון אמריקה
&lt;/p&gt;
</description>
		<link>http://www.mochileros.co.il/index.php?option=com_adsmanager</link>
		<lastBuildDate>Tue, 07 Feb 2012 14:52:01 +0100</lastBuildDate>
		<generator>FeedCreator 1.7.2</generator>
		<item>
			<title>pjGBUVtVBeHEp</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,144/Itemid,46/</link>
			<description>Me dull. You smart. That's just what I nedeed.</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sat, 14 Jan 2012 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>נעילה  שיחרור שיחרור  מהיר  ומה  שביניהם</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,68/Itemid,46/</link>
			<description>הלילה  השני  בחוה  הסתיים כמעט בהליכה  לישון  על  בטן  ריקה
אך  לפתע  אוליבר  הצלם  הגיע  משום  מקום ,  אנחנו  קופצים לסופר צריך  משהו ?
ביקשתי  קולה ואוליבר  לא  הסfים  בשום  אופן לתת לי  לשלם  עבורה ,  הוא  מזמין .

הפתעה  נחמדה  שניה  שמצטרפת למזודה  שלי  ההיא  שנעלמה  בגרמניה  שצצה פתאום  בחדר ...
הגיעה  עם  פדל  אקספרס  בבוקרולורי שלחה את  אריק  לשים  אותה אצלי  בחדר .

המזודה  הזו  עמוסה  בציןד ,   מפה  ועד  הודעה  חדשה  ציוד לסקי  לאוריגון 
היעד המתוכנן  לטיול ,  ציוד קמפינג  מקלות  הליכה  ריתמה  וקסדה לגלשן  אויר למקרה 
שאקפוץ לאליפות  עולם  בטקסס ועוד  מכל  טוב .

אני  מתחיל  להרגיש בביית  כיף  פה  וכמעט  שוכח  עד כמה הספורט  הזה   
מקצועני ,  למשל  נתחיל  מעניין  הגרירה  שיחרור מהיר ונעילה דברים
שאני מתחיל כעת רק להבין :

אז הדאון נגרר אחרי המטוס  באמצעות חבל  גרירה כמעט  בלתי מתיח 
בעיקרון חייבים לנהג את הדאון  אחרי המטוס הניהוג אינו  אוטונטי וכל הקורס למעשה עוסק בכך :

צריך  לשמור  את  גלגלי המטוס  לפנינו  באופק עד  זווית  מסוימת כמובן  קל  יותר להגיד   מאשר לבצע ,  וקשה  מאד  להסביר  בדיוק  היכן   הדאון  צריך להימצא יחסית  למטוס ,
כמובן  שאם  עוברים  את  הזווית  המותרת  החזרת  הדאון  למקומו  כנגד  רוח 
נעשית  קשה   יותר ויותר ,  וקיימים  מצבים  בהם  אי  אפשר  לחזור  למקום  הרצוי 
מצב  כזה  נקרא  נעילה ,  מצב  שאסור  להיכנס  אליו !

במצב  כזה  בקיט אנו  מכירים  את  השיחרור  המהיר ויודעים  שהוא  
לפעמים  נתקע , באויר יש  המצב דומה נקרא  lock  out   נעילה  במצב  זה 
אי  אפשר לפעמים אפילו  להשתחרר  ואז   הטייס  במטוס משחרר 
יש  לו שיחרור  מהיר  משלו ,ומראה  שמאפשרת לטייס לראות מה קורה מאחור ,
לגולש יש מן  ידית  ברקס  בצד ימין  שהיא השיחרור מהיר  שלו מכבל הגרירה  ,
כמו כן יש  לו  רכיב שנקרא חוליה  חלשה  מן  תפס  קרוב  אליו שאם
מושכים אותו  משחרר  את  החיבור  למטוס ויש  לטייס שיחרור  משלו 
אך  אם  הגיעו מיים  עד  גועל  נפש  והטייס משחרר  מהמטוס אז  ...
בזמן השיחרור הוא משחרר  גם  את חבל  הגרירה  באורך  של  כמעט  100  
מטר  ואם  החבל  הזה  נתפס בזמן  הנחיתה  בעצים ... אז .... zzc  zzc  zzc 

החבל הזה הוא   חבל יקר  אך ההוראה היא להיפטר ממנו מיד   כלומר  להשתחרר ממנו 
ולזרוק אותו למטה מהר  ככל  שניתן , ואכן  קרה לי מקרה שיחרור  לא  רצוני באחד 
מטיסות הסולו הראשונות ועוד אגיע לסיפור  הזה .

בקיצור הספורט  הזה  מסוכן והיה לי  הרבה  הרבה ללמוד בחודש  הזה .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Fri, 12 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>הסערה מתקרבת</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,67/Itemid,46/</link>
			<description>אחרי  האוכל  מגיע  זמן  הבריכה  עניין  הטיסה  נשכח  עד  למחרת  בבוקר

בקייץ בסביבות הצהריים מתחילות סערות טרופיות  בפלורדיה  בקייץ 
סערות הן עניין יומיומי אנשים מתורגלים להתרחק  ממקומות פתוחים  
לא בשל הסערה אלא בשל הברקים  , טייסים  שמגיעים  לבקר  ונוחתים  בואלאבי 
נתקעים  ללילה עד שיוכלו  להמשיך בדרכם  
בעיקרון   כדאי  להגיע במרץ אפריל  כי  אז   ניתן  לטוס    בתנאים  חלשים  גם  
אחרי הצהריים,  וניתן  לסיים  ארבע המראות  ביום ,  יתרון  משמעותי  
מבחינת  הזמן .

הצוות  בתקופה הזו  נופל  מהרגליים  מאחר  והם  ממריאים  גם  בצהריים 
ובסופו  של  יום הם  מפוקים  לגמרי,  היום  אנשים לא  הלכו  לבריכה 
הסיבה  העננים  המתקרבים .


אריק  ואני   יצאנו  לבדוק  שהכל  מאובטח  לקראת הסערה  המתקרבת 
אריק  גייס  את  כל  הרכבים  והחנה  בתח  ההאנגארים  כדי  למנוע 
צרות .

אריק ללא ספק  מגדיר מחדש  את  המונח  עובד  חרוץ  הוא  גם  בן  אדם  
יוצא  מהכלל .

למזלינו  הסופה הפעם  פסחה  עלינו  במשך  החודש  הזה  לא  תמיד  היינו  כה ברי  מזל
אך  הפעם  הצרות  של  האחרים  היו  עבורינו משחקי   זיקוקין  בלבד ...

בערב צילמתי  את  המופע  המדהים  מהשמיים ...סופות  רעמים  רחוקות 
מילום  במצב  לילה  מוחלט  ללא  עיבוד .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Thu, 11 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>ארוחת בוקר הלחם והחמאה</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,66/Itemid,46/</link>
			<description>כשארוחת הבוקר מוגשת אין אף כלי באויר  להוציא מקרים  חריגים 
מאד .

כך  מלקום  רוצה ,  המפגש  בחדר האוכל הוא  בעיקר  מפגש חברתי 
חוץ  מכמויות  האוכל  הבלתי  נתפסות  זה  הזמן  לרכז ולדבר עם כולם 
ולשלוח  אנשים  לבצע  מטלות .

במרבית המקרים  בקייץ  לורי  ומלקולם  יוצאים  לבתיהם  באורלנדו ,
לפעמים  חוזרים  בערב  לפעמים  לא ...

בניית ההאנגאר  החדשה נמצאת בעיצומה לורי ומלקולם מחלקים תפקידים 
ויוצאים  לעיסוקיהם ,  בגדול  האוירה  בחוה  היא  אכן  קיבוץ 
כל  אחד  נותן  לפי יכולתו  ומקבל  לפי צרכיו גלומר  תמיד  יהיו
כאלו שלא  ירצו  לעשות  יותר מדי  אוליבר הצלם הוא דוגמא  טובה 
לכזה ...  ואריק  ומיק הם דוגמא  טובה  לכאלו שנותנים  יותר .

טיילר טייס הגרירה בדרך כלל מגיע לעזור בהכנת הסלט טיילר הוא בין לבין
משהו  באמצע  גולש  וטייס  מעולה  שתמיד  אוהב  לעזור 
יש  לו  אופנוע ספורט  משוכלל  והוא בעצם  סוג של נער  שעשועים 
וקאקועים  לכל  אורך  הגוף  מצד  שני  הוא  בין  אלו שמדברים  ומסבירים  
יותר  כטייס  גורר סמכתי  יותר על  קרליניו  שגם  הוא   במעמד  נפרד
אריק תמיד  נותן  ערך  מוסף  מקסח את  הדשא  עוזר פה  ושם  אך  הוא 
מדריך  טוב  פחות ממיק  האוסטרלי  , אריק גם  הוא  מתקשר  יותר ממיק  
אך  באויר אני  מעדיף  להיות  עם  מיק שהוא גם  צלם בחסד.

עונת  ההוריקנים  כעת   עומדת  להיכנס בגדול  וחשוב  לסיים מהר  את  ההאנגאר  
החדש  ולהכניס  את  כל  הציוד לתוכו .

ובעניין  העובד החרוץ  ביותק בחוה כולם מסגימים  שזהו  גווין  נער  בןן  16
טס  כבר  4  שנים  ואף  אחד  פשוט  אך  אחד  לא  יכול  לעמוד  בקצב  שלו .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Thu, 11 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>קצת על עפיפונים  סקי מיים  וגלישה אוירית</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,65/Itemid,46/</link>
			<description>לפני קצת יותר מחמישים ומשהו שנה  החל  בעולם  ספורט הגלישה האוירית 
הוא  החל למעשה  מרעיון  של  נאסא  התפתח  עם  הופעות  הלהטוטים  של  ביל  
מוייס האוסטרלי אך  תפס  תאוצה רק  כשהגיע לאגמים של פלורידה וטקסס  
כאן  למעשה עם החלוצים הראשונים בספורט אנשים שעסקו בספורט אקסטרים 
כמו סקי מיים  הכל באמת החל.

הרעיון  של  קייטסרפינג    הטסת  עפיפונים  סקי  מיים גלישת  רוח   הוא  זהה
תמיד  תמיד  החוטים  צריכים  להיות  מתוחים ,  מי  שמטיס  עפיפונים  יודע  כי 
אם  החוטים  רפויים  העפיפון  ייפול ,  בקייטסרפינג  נפילת  עפיפון    גורמת  לו  
להיות  בלתי  נשלט  ואז  הוא  עלול  להיכנס  אל תוך  חלון  הכוח של הרוח 
ולתת לגולש  זבנג  פתאומי  אדיר ולהטיסו  לכל   כיוון  לא  רצוי כפי  
שאכן  קרה  לבחור בשדות  ים  בתחילת  השנה שעברה ,  
מקרי  פציעות קשות  ומוות  יקרו  כאשר  מאבדים 
שליטה בעפיפון ,  כאשר  החוטים  רפויים .

המפתח לשליטה  הוא  שתמיד תמיד החוטים  יהיו מתוחים .
גלשן  האויר בזמן הגרירה משמש  עפיפון גדול  והגולש   צריך  לדאוג  כי  החוט 
הגורר יהיה  תמיד  תמיד  מתוח.

אך  כל  מי  שלמד גלישה  אוירית  יודע  כי   ניהוג  הגלשן  מתבצע בעזרת  המשקל ,
הגולש תלוי  על  הגלשן   קצת   לפני  מרכז  הכובד לכיוון החרטום  
כך  שהגלשן  באיר  תמיד  נופל  קצת  לפנים  ולמטה  ,
כאשר  הגולש  מושך את משולש הניהוג הוא מעביר את משקלו  קדימה  וכך  
גורם  לגלשן  לצלול  ולהגביר מהירות 

כאשר   הוא  דוחף את משולש  הניהוג הוא מזיז עצמו אחורה יחסית לגלשן  וז
זוית ההתקפה  עולה  הגלשן מאט ועלול להגיע להזדקרות .

לפני  פניות  צריך לפצות  על  ירידת  ההיטל הפעיל  של  שטח הפנים 
מאחר  והגלשן  פונה  עקב גילגול  לכן  צריך להגביר מהירות  קרי למשוך 
ואז  להטות משקל לימן או  שמאל כדי  לפנות לכיוון  הרצוי  .

כך   אכן  עשיתי  באויר  בזמן הגרירה מאחר  וטכבר עברתי  קורס  אלא שכאן ציפתה 
לי הפתעה ... , משיכת המשולש  אלי  אכן  הגבירה את מהירות הגלשן   שהתקדם  
ועבר את מהירות המטוס  הגורר וכעת  הפתעה שניה החוט  הגורר    הפך  להיות רפוי
והגלשן לפתע יצא  משליטה  והחל  עף בזבנגים לכל  הכיוונים ...

ככל שמתרחקים יותר  מהמלבן הרצוי בגרירה  כך  קשה יותר  להתנגד  לרוח בטיסה 
ולהחזיר את הגלשן למקומו , כמעט נתפסו לי הידיים לאחר  שתי הטיסות הראשונות 
הכל היה  רע למעשה מאד  רע .

השיטה לתקן היא הפוכה   צריך  לדחוף את  המשלוש  מאטים  את הדאון 
אז  החבל  נמתח  ,  מתקנים  לכיוון  הנדרש   כך  שגלגלי  המטוס  
יהיו  באופק  קצת  מתחת  לדאון  והנה   הנגרר  יושב  במקום  הרצוי .

כל זאת נכון עד  לרגע הניתוק מהמטוס , כשמתנתקים  חוזרים  לטוס  כרגיל 
מושכים ואחר כך מתקנים .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Thu, 11 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>שעשועים בחוה</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,64/Itemid,46/</link>
			<description>צוות החווה מורכב כמו כל  קיבוץ  מאנשים  מוזרים למדי ותמהוניים 
לאחר שעות  העבודה  מתגלים  התחביבים המשונים  ביותר  ...

החל  מהטסת  טיסנים    גלישה אוירית    בריכה  גולף  וכיוצא באלה ,
החוה  היא מקום  מדליק   יפהפה  ולפעמים מחניק עד גכדי  שיעמום  ...

בתקופת  החורף  הצוות  קורע תחת  עומס  העבודה  אך  הקייץ הוא די   
פנוי  ומשעמם  ...

בזמן  שמיק  התרחק  לתוך  רחובות העננים  מעל החוה  נשאר לי  לטייל  באופניים ששאלתי  
מאריק לחפש את התנינים  לעבור  למגורים בצד השני ולהנות מהשליטה המדהימה בטיסנים 
וכלי טייס  בכלל ומהטסה ביום ובלילה ... אך  הרבה זמן לא  נשאר לנו  להנות 
מהטיולים  והחוה  כי סופת  רעמים    בדרך  אלינו  ...

עם  קלסר מלא בשמות  ממריאי הצהריים .. ( כסף ) עשינו  את דרכנו  חזרה  למרכז  החוה 
לבריכה  אלינו  הצטרפו  כמה  נוחים שהיה להם   חם למעלה ...

ומרקו  הגרמני  שהוא  ורלף  גרים בביית הגדול .

מאחורי המבנים העיקריים  בחוה  הביית  של  מלקולם  המשרד  חדר האוכל  מגרש הכדורעף 
והבריכה נמצא  ההאנגר  הראשי   כל אלו  משמאל  לכביש  הגישה  המגיע מן הכביש  הראשי
מימן  לכביש  זה  נמצאות  מספר  בקתות לינה הטריילרים של הטבחית  של מייק  ברבר  
אלוף העולם  ששהה בזמן זה  בטקסס ,  הבקתה  בה  התגוררתי מחיר  20  דולר  ללילה  אך  
בשל  בעיצ  המזגן  שילמתי  10  בלבד .

וההאנגר  החדש  שנבנה  כעת   .

הנוחתים העמיסו  את  הגלשנים  על  עגלות  ההמראה  התקן  מענין  ומאד  יעיל  רעיון  
מבריק  של מלקולם  ויצאו  להחנותם  על  הדשא או  לפרקם ,  חלק  מהגלשנים  לא  מפורק 
אף פעם  וחונה בכל מקום  פנוי הסכנה היא רק  סופות  שעשויות לקחת  את  הגלשנים  לאויר .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sun, 07 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>טיסת מבחן עם מלקולם</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,63/Itemid,46/</link>
			<description>כדי  להגיע  לטיסת  הסולו  המתוארת בסירטון אנשי החוה  חייבים  להבטיח
כי  ההמראה  תהיה בבטיחות  מלאה ,  אין סוף תקלות  עלולות  להתרחש  בספורט
הזה,  החל ממשב רוח  פתאומי שמפנה  את אף הדאון  לכיוון  לא  רצוי ,  נעילת  כבל   אי  יכולת  לההשתחרר מהמטוס  ,     התרסקות הדאון  או המטוס,  הסתבכות  ועוד ועוד.

אנשי החוה ומלקולם בראשם חייבים להבטיח  שדבר  מהתקלות  הנוראיות  הללו  
לא  יקרה ,  לכן  מלקולם  הוא  הבוחן  הראשי   ואיתו   טסים  בפעם  הראשונה 
חוץ  מבמקרה  שלי ,  וכן גם   בפעמים  האחרונות , איש לא יוציא איש לסולו בלי אישורו
של מלקולם האיום  .

מלקולם והמדריכים  בודקים  עד  כמה  החניך   מוכן  למשימה מביימים תקלות   גורמים 
למטוס  לדמות   גרירה  באויר סוער ,  ורק  כאשר  החניך  במאה  אחוז מוכן 
יתנו  לו  לטוס  לבד  את טיסת  הסולו  הנכספת , אין  בחוה  הזו יהיה בסדר ,
כמעט מוכן , אני משער  שהוא מוכן אין בלקסיקון התעופתי שם אולי, אין אני מניח 
אין ייתכן , אין  יהיה  בסדר ,  יש  רק  אני משוכנע  במאה  אחוז .

והנה  לא  ידעתי  זאת  אז, אך  בתוך  15 דקות  אני  עתיד  להתודע לחווית  הטיסה  עם  
מלקולם  האיום,   לא  ידעתי זאת  אז  אך  היום  כמעט  שנתיים  אחרי  אני כבר  מבין  
עד  כמה  הקורס  הזה,  מושקע ומוצלח מבחינה  בטיחותית  הקורס  הזה  קשה  אימים  מנטלית
ולא  פעם  אחת  הגעתי  במהלך  הכמעט  חודש  לנקודות  שבירה  , אך  לא נקדים את  המאוחר 
כעת  ציפתה לי   טיסה  ברכבת  השדים עם  מלקולם  שעומדת לגרום  לי  להזדהות עמוקה עם
אטריות הספגטי ... ( חפש מי ינענע  אותך ...) 

כדי  להקל מעט  על  התור הארוך  הגיע  עוד  גלשן  טנדם  עם  עגלת גולף לתור ,
המטוסים יטוסו מהר  יותר  כעת בנחיתות  כדי  להספיק ,  את מהירות ההמראה והגרירה 
אי אפשר  לשנות ,  זהו  מאפיין קבוע של הדאון ,  השעה כבר 0900  בשעה 1000 הכל נגמר 
ועד אז כולם צריכים לטוס לפחות פעמים .

לפעמים בסופי  שבוע  יש המראות  גם בתנאים  סוערים  בסביבות 1200 בצהריים
באקלים  הטרופי  של  פלורידה  ביולי  האדמה  פשוט  רותחת וכבר בשעה 1200  עולות  מהקרקע
טרמיקות  אימתניות  המרעידות  להפליא  את  המטוס  הגורר והדאון  הקשור אליו 
אך  זוהי מהות  הספורט  ניצול   זרמים  עולים  שהם  בדר  כלל  סוערים לצורך 
צבירת  גובה  וצבירת  מרחק .

וכעת  עלי  להיבחן  כדי  שידעו  האם  אני  מגיב מהר  וחזק  מספיק כדי  לטוס  בביטחה
ואם לא   תפקידו של  מלקולם להצמיד לי  את  המדריך  המתאים  ביותר ,  כשבועיים
מאוחר יותר ,  בתקופת משבר  מנטלי  שלי  יאמר  לי  מלקולם בסארקזם  אנו  לא טובים 
מספיק  עבורך  .... 

עוד  שיטת לחץ  פסיכולוגי  שלהם  על  החניכים  בחוה,לא  מותרים לחניך  בכלום  , 
ונותנים  לו להתבשל  עד  שיפיק  מעצמו  את  מה שצריך קל  זה  לא ....  ,  
וגם  בחיים  זה ממש  ממש  לא  קל ,  נהפוך  הוא  הסיכון  אדיר
אז  מי  שלא  יכול  לעמוד  בלחץ ...  נא  לצאת  מהמטבח  הרותח ...  

ובעניין מטבח ...הכלבה של לורי וכלבים בכלל לא מורשים  להיכנס לחדר  האוכל ... , 
ארוחת הבוקר מוגשת תמיד  בשעה 1000 סוף  זמן  טיסות הבוקר,  
במידה ויש  טיסות  צהריים מחנים  את המטוס מתחת לעץ ליד  חדר  האוכל  
האקלים  של אורלנדו לא  צפוי בבוקר יפה  בשעה  1200  רותח  
ולקראת  1400 1500  מתחילות  סופות  רעמים 
השמיים  מתקדרים  לפתע חשרת ענני ענק  מכסים  את  השמיים ,  וכולם  בורחים
פנימה  על  מנת  להסתתר מן  הברקים  האחראים  לעשר  מקרי  מות  בשנה  
במדינת פלורידה  לבדה ,  כך  שחלון  ההמראות  הוא  מצומצם  ועצבני  
ומי שלא טס  טוב  מספיק  לעולם  לעולם  לא  יטוס  לבד !

בחדר  האוכל מתגלה  לפעמים  מלקולם אחר  מפסוט ידידותי מלך הקיבוץ 
איש  בעל  כריזמה ורצון  טוב  ,  באויר הוא    אחר  אריה מפחיד  וטייס מדהים .


לורי  המנהלת  האדמיניסטרטיבית  אוליבר  הצלם   הארי החשמלאי המתנדב וטייס  חוזר 
אחרי 25 שנה מחוץ לספורט ,אריק  מיק  המדריכים  קרליניו   וטיילר  טייסי   הגרירה 
ומדריכי גלישה בעצמם ועוד שני טייסים  גוררים משלימים את  הצוות העובד בחווה .


לורי  עזרה  לי להירתם וסידרה לי  את הקסדה  אריק  כבר  המריא שוב
go go go נהם מלקולם ועלינו  לאויר  מלקולם  העביר  לי  את  המושכות  בגבה בטוח  
אך  לא  אהב את  העדינות  שלי .

אתה צריך  להימצא במלבן הקטן מאחורי הגלגלים  בין הגבה  הזה  והזה  הסביר  ביבושת 
דוחף  בפראןת  את  משולש  הניהוג  מטיס  אותנו  למעלה בתאוצה בלתי  נתפסת  ולפני  
שהספקתי  לעכל כבר  הופנינו בכוח  משקלו של  מלקולם  לצד  ימין  ולמטה  בום  שוב 
עלינו ונמשכנו  ימינה  ממש כמו  אטריות  ספגטי ...

באנג למעלה  ,  באנג  למטה ,  באנג ימינה ,  באנג שמאלה,  כך  צריך  לעבוד  הסביר  
מלקולם  בקולו  הצפצפני .... וואוווו רכבת שדים  אין רגע לנוח  מפחיד ....

כדי לקנות את התענוג בבריכה  צריך לעבור  את מלקולם האיום ...,   שהעביר לי שוב את 
המושכות ,אני מניח  שהייתי  כבר המום  לגמרי  כי  כלום  לא  הסתדר לי ... 
מלקולם לקח את המושכות והעיף  אותנו לנחיתה  אגרסיבית  ומדויקת מעין  כמוה ,  
מלקולם לא  ויתר  לגלשן   בכלום ובגבה   של  מטרים  בודדים  מעל העצים  יצאנו  לנחיתה .

לא  הצלחתי  לקום  מרוב  הלם  אחרי  הטיסה הזו ,  נתן  אתה בסדר  נבח שאל הקול הצפצפני 
אולי נבהל מעצמו או הרגיש שהיה אתי אגרסיבי מדי ?

איכשהו  הצלחתי ...  להתעורר מההלם ולקום על הרגליים ,  זהו העינוי הסיני  נגמר
הועברתי למיק קוטס המדריך האוסטרלי להמשך  טיפול  כנראה שאני  מקרה  קשה ...
אך  עד מחר  אפשר להנות מהבריכה והאוכל 5  דולר  לארוחה בבקשה ...

מסביב  לחוה  נמצאים  שלושה  דגלי  רוח  שתוחמים  גם את מגרש  הגולף 
החוה  בכלל   היא  פרק  משחקים  אינסופי ...ובד  בבד מקום  עבודה  קשה 
שלא נותן  הנחות  על כלום ...  היה לי חודש  כמעט  לשהות  שם  ... אך  כמובן  
שלא החזקתי  מעמד  וברחתי לי  לשבוע  למקסיקו 

לקראת הצהריים הכל התמלא  עננים אריק המדריך  הפעם  צוות  קרקע עזר  בהמראה, קרליניו 
דחף  את  המטוס  ויצא לגרור  באזור  אחר ,  מיק  המדריך האוסטרלי  שעוד  אכיר
היטיב , לבש  את  חליפת  החלל  שלו  ויצא להמריא .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sun, 07 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>טיסה ראשונה בחווה</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,62/Itemid,46/</link>
			<description>תורי  הגיעה  די מהר  אריק  לורי  ואוליבר  הגישו  לי  את  הריתמה והביעו
את  אי  שביעות  רצונם  מנעלי  ההתעמלות  שלי  ,  תגיע  בכפכפכפים  כמו  כולנו  אמרו .

קצת  קשה  אחרי  קורס בארץ שכולל  ריצה  בחולות  ונחיתות  על  הרגליים 
לותר  על  הנעליים  ולהתרגל  לראש  אחר  אך  כאן  הכל שונה .

נרתמיתי לריתמה  נשכבתי  על  הריתמה  לבדיקת  תלייה ,  אריק  הצטרף  תפס  את  מקומו
לורי קשרה  אותנו  בכבל  למטוס ,  שלוש  תנועות נפנוף לטייס  רעש  מנוע בלי   נתפס 
ולפני  שהבנתי  מה קורה אנו  בריצה  מטורפת  על  המסלול  .. לא  כבר  לא אנו  ממריאיפ
הנוף  הירוק  נשקף  מלמטה  ,  אנו  באויר קשורים  למטוס וטסים .

אין זמן  להנות מהנוף  המדהים ,  אריק  מעביר  אלי  את  המושכות  ומתחיל  להסביר  
מה  לעשות ,  אני חניך  בקורס  טייס  לראשונה  בחיי ...  הגעתי  לקורס  טייס  
וכאן  כל  אחד  יכול ...  מגיל  8  עד  80  אך  מססתבר   שלמרות  הקורס וטיסות  גבה  
בארץ  זה  בכלל  בכלל  לא פשוט .

אריק  מסביר  להיישיר  מבט  אל  גלגלי  המטוס  באופק ולשמור  את  הגלשן  דאון 
באזור  מלבן  קטן  מעל  הגלגלים ,  אני  מנסה  והדאון  בורח  לנו  לקיבינימט ...
אריק  מעביר אליו  את  המושכות ומדגים  שוב ... ושוב הדאון  בורח  למעלה  למטה ימינה 
שמאלה  המטוס  הגורר  פונה  ומסתובב הכל   קורה  כל  כך מהר  ... ואני  אני  לא  
מסתדר  עם  זה... אבל  זה  עוד  כלום   ... כי עדיין  לא  טסתי עם מלקולם  ...
זה לא  בית הבראה  כאן  רק  נראה כך ,  זו  טירונות  קורס טייס   אני עדיין לא מודע
לכך כי מרינה  דיברה אתי  על   ארבע  המראות  בגרירה  כדי לקבל הסמכה ...

איפה  .. איפה  4  המראות ...    הדאון  הולך לאן שהוא  רוצה אריק    מנסה שוב 
להדגים , והנה  תנועת  הטייס   לנתק  הגענו מסתבר  לגבה  הנדרש  לניתוק 700 מטר
ועכשיו  נרד  כל הדרך למטה ...
הדאון  הזה  כבד  , כבד  בהרבה  מהדאון  שלי בארץ  הכל הולך קשה והנה אנחנו כבר לקראת 
נחיתה  , לא  הצליח לי  כמעט  שום  דבר  ... אוףףףף  קשה קשה .

אריק מסביר מהר  ואני ממש  לא מצליח להטיס  להקשיב  ולהבין בו  זמנית ....
קשה קשה ...

אנו  כבר   לקראת  נחיתה  נוחתים  על הגלגלים בשכיבה על הדשא  מוזר  אפשר להמריא  
פה יחפים בעצם  זה מה שכולם  עושים ...

עגלת  הגולף  רצה  אלינו  לוקחת אותנו  חזרה  אל  עמדת ההמראה  ,   שם  מחכים  
יתר הקורבנות האומללים  תורם  לעינוי  הסיני  הזה  מגיע ...

האמת  פעם ראשונה לא כיף  בכלל ועדיין  לא  טסתי  עם  מלקולם ...  ,  אז  עוד  לא  ידעתי
כמה  הרבה  צריך  ללמוד  כדי  לשאת  את  שם  התואר  הזה טייס ,   כמעט  חודש מאוחר 
יותר  יאמר לי  מלקולם  אתה טייס  עכשיו ,  מלים  כשהן  באות ממנו  נותנות  לי את  התובנה
להבין  את  הדרך  הארוכה  שעברתי בקורס  הדאייה הטוב  הרציני  והקשה  ביותר  בעולם .

אין זמן לחשוב  מלקולם  רותם את הבחורה הבאה  בתור הזמן לוחץ בשעה 1000  האויר  
נהיה   רותח  סוער , והפעילות  נפסקת עד אז  כולם  צריכים  לעלות לאויר .

אוליבר  רותם  את  השיחרור  המהיר  בין הרתמה  לדאון לחיצה  על הברקס  מצד  ימין 
משחררת את  כבל הגרירה   הכל מוכן  להמראה .

המטוס  מתחיל בריצה אוליבר  מלו את הדאון בריצה דוחף  מעט  על מעט שקו  ההמראה  
יהיה ישר  בתוך  שניות   הבחורה הבאה בתור  כבר מעל העצים והבריכה ויכולה להנות 
מהנוף הנשקף מלמעלה .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sun, 07 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>טיסה  לאורלנדו</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,61/Itemid,46/</link>
			<description>אורלנדו  אחת  הערים הציוריות  והמתוירות  בארה&quot;ב בין  שלל  האטרקציות בעיר
נמצאות  דיסני  וורלד , סי וורלד , עולם  המיים , פרקי ביצות , שייט סירות נהר 
חוות תנינים  ועוד  ,  העיר  נמצאת בפלורידה  באקלים  טרופי ,  המועד  גם  
להוריקנים  וסערות רעמים בעונה  ,  ועדיין  לא  ידעתי זאת  זו  
היתה  בדיוק  העונה ....

והדבר   היפה והמאד לא  מוכר ומתוייר הוא חוות  הגלישה  אווירית  
אליה  מועדות  פני , נסיעה  ארוכה  מאד באוטובוס 
או טיסה  של כמעט  שלוש  שעות תביא אותי  לשם :

המטוס מעט  אחר  אך  בסוף  הגיע  , איזה הבדל  בין  מסוף לאומי  לבינלאומי 
לטובת הבינלאומי  כמובן ,  בסופו של  עניין נחתנו בשדה  התעופה היפהפה  של  אורלנדו 
הממוקם בתוך  מלון  מדהים , בעזרת  קצת  עזרה  ממקומיים  נחמדים  מצאתי את  מסוף  
הציוד אליו מגיעים  אחרי  נסיעה  ברכבל  חמוד ,  ואז  מספר  טלפונים  לחוה  :
מייק  ברבר  חבר  של  עמיר  שלום  לא  היה בסביבה ,  מהחוה  דוקא  ענו  ונתנו
לי הוראות  הגעה לא  ברורות ,  אמרו  להגיע  עם  איזו  מונית למלון  הצבא 
ומשם  להתקשר  אלא  שלפתע  הגירסה  השתנתה , ומלקלם  הבעלים  הציע  להגיע  לאסוף  
אותי,  מהשדה .

קצת  המתנה נחתתי  בסביבות  2000  זמן  מקומי  בסביבות  2200  מלקולם  הגיע .
נסיעה  לחוה ,  בהחלט  אנשים  נחמדים  במיוחד  מלקולם  הסביר  בדרך  כי  
מדובר  בסוג של  קיבוץ .

קיבוץ  בארה&quot;ב  אינסוף  להפתעות ...  בשעה  2300  הגענו  לחווה ,  קיבלתי  בקתה 
אוליבר  בחור צעיר  שהיה  עם  מלקולם  הסביר  לי  מעט  איך  מכבים את  האורות  בחדר 
האוכל  השומם  בחוה החשוכה הזו ,  ב 0800  אני  צריך  להתיצב  למחרת  
לתחילת  השיעורים  בחדר  האוכל .

לילה  טוב  אמריקה ...

בשעה  0800  בעצם  עוד  הרבה  לפני  הגעתי  למקלחות  המשותפות  ,
 אכן  קיבוץ המקום הזה ... ומשם  תוך  כדי  התארגנות   הבחנתי  בחווה  המתעוררת 
חדר  האוגל  עשוי  מעץ ומצופה  ברשת  נגד  יתושים  , יש בו   מקרר  משקאות  חופשי
או  נכון  יותר  צריך  לשלם  דולר  לכל  פחית  או  בקבוק  ו  לרשום  מה  צרכנו 
וההתשבנות נעשית  במשרד  מאוחר  יותר  .

לב החווה  הוא ההאנגר  המכיל  את המטוסים וגלשני   הטנדם  ועגלות  גוף  שאבין 
מאחר  יותר  למה  הן  משמשות , נמצאות  בסביבה  .

המשרד  נפתח  קצת   לפני  או  אחרי  0800  בעצם  הוא  פתוח  כל  הזמן  אך אין שם איש 
לורי מנהלת  האדמיניסטרציה מגיעה  ישר    ב 0800  אל ...  רגע רגע  בעצם  ....
מלקולם מתעורר  בדיוק  ב0800  במכנסיים  קצרים  וכפכפים  יורה מספר  פקודות  לכל עבר 
וצי  של  עגלות  גולף  שועט  בצייתנות  מן  ההטנגאר  אל  עמדת  ההמראה ,

אני  הצטרפתי  לאריק אחד  המדריכים  ,  קרליניו  בשה  הטייס  גורר הגיע עם  המטוס  
בטיסה מההאנגר והנה    בית  החרושת  היעיל  והמופלא  הזה  להכשרת  דואים  החל  לעבוד 
במלוא  המרץ .

בניגוד  מוחלט  לרעש וההמולה  בחוה  עלו  מסביב  כדורים  פורחים בשקט  פאסטורלי מדהים 
אנו  באורלנדו איזה יופי .


בין עגלות הגולף בלט  הרכב  קבריולט הלבן של  הטבחית  , אמריקה  או לא  אמריקה ...
 
ליד  חדר  האוכל  נמצא  מגדל  פעמון  קטן שתפקידו  יובהר לי  בשעה 1000 לפני ארוחת הבוקר
מולו  מגרש  כדורעף   מגרש  כדורסל מגרש משחקים ובריכה  קטנה  שבר  מולה , כדי
להשלים את מגרש המשחקים נמצא  קיר  טיפוס  ענק מול המשרד .

אין כמו  אמריקה . 

חוות ואלאבי  כן יש מקום  כזה בעולם והתמזל מזלי  להגיע  אליו ,
בשעה 0800 בדיוק  כולנו   הגענו לעמדת ההמראה  שנמצאת ממש  בכניסה לחוה  תמונה 13
מטוס  אחד  וגלשן  נגרר  נמצאו  כבר  באויר  גם  תורי יגיע  במהירות  ...
אך אני לא לבד ,  לורי  המנהלת  האדמיניסטרטיבית מצוידת  בקלסר ממלאת  את פרטי  הטיסות 
של  כל  המשתתפים  שממתינים בשקט לתורם  היעילות מופתית  ברמה  מדהימה , 
שקט  ועבודה  אמריקה  וורסנו אמריקה .</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sun, 07 Jun 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
		<item>
			<title>נסיעה לאליפות עולם  בגלישה אוירית 07</title>
			<link>http://www.mochileros.co.il/component/option,com_adsmanager/page,show_ad/catid,23/adid,54/Itemid,46/</link>
			<description>קבוצה  התארגנה  לאליפות העולם עמיר שלום  אילן רון  וירון  
תיכננתי  להיצטרף  ,   ולהכין  סרט מקצועי  על  התחרות  בדרך רכשתי  מירון 
גלשן שחיכה עבורי  בפלורידה ,  פלקון  3  170  רגל  מתקפל  לשני  מטרים  
בדיוק כמו שרציתי .

לפתע החלו  תקלות עמיר ביטל  את  הנסיעה  בשל מחלת  אביו ,  הגלשן חיכה  לי 
והחלטתי לשנות תוכניות  לנסוע  ולעשות קורס גרירה בחוות  וואלבי בפלורידה
ואז  או  להמשיך לאליפות  עולם בטקסס או לטוס  לאוריגון .

רכשתי כרטיס באיסת&quot;א טיסה   משולבת  קונטיננטל לופטהנזה : 
ת&quot;א  פרנקפורט ניו  יורק .

בדרך הוברר  לי  מבלינדה  בת זוגו של דייוויס שטראוב שלא  אוכל להיגרר ולצלם
מהאויר בזמן התחרות , ניסיתי  בדיקת  אפשרות לטוס  למקסיקו במקום  אך 
הכרטיסים היו  יקרים מידי .

בפרנקפורט החלפתי מטוס  הבידוק היה נוראי , חכה חכה  מה יעשו לך בארה&quot;ב  אמר  אחד  
הנוסעים  וצדק ,   חיכינו  בערך  שעתיים  בטרמינל  בפרנקפורט והמשכנו  לטיסה קשה
נוספת לניו יורק

בהגעה  לטרמינל בניו  יורק  פגשתי  בבעלים  של החנות קמרה  פור  לס 
איש  נחמד בדרכו לעסקים בניו  יורק ,  לי  חיכתה הרפתקה  לא  קטנה  על  הדרך 
החלפנו  קצת  חוויות  והנה  אחרי ביקורת  הדרכונים הגיעה  הזמן
למצוא  את  המסוף  של  ג'ט  בלו  לאחר  יותר  מ  14  שעות  טיסה 
והמון ציוד כדי  להמשיך  לאורלנדו ...אלא שבדרך  חיכתה  לי  הפתעה ....
ציוד  הגלישה המזודה  עם הריתמה  והקסדה ועוד   הרבה  ציוד קמפינג  לא  הגיע 
הפקידה בלופטהנזה דוברת  ספרדית  שוטפת  היתה חביבה  מאד ,  
נשלח  לך  הכל  מחר  לפלורידה ,  אל תדאג  כמעט  שירות  ישראלי  לא להאמין .

המזודה איחרה   בהחלפה  והמטוס  צריך  לסוז  מחר  הכל יכיע  .

שמח  טוב  לב  ובעיקר  קל  בהרבה הצלחתי  לזוז לכיוון  הטרמינל  המתאים 
ברכבת  המקומית  בשדה  התעופה  הרכבת  חינם הגעתי  לטרמינל  המתאים 
ואחרי סיבוב  שטיפת פנים  בשירותים החיים נהיו  נסבלים  קצת  יותר  ...</description>
			<category> - צפון אמריקה</category>
			<pubDate>Sat, 16 May 2009 00:00:00 +0100</pubDate>
		</item>
	</channel>
</rss>

