יוסלה כבר בארץ און ואתה מתחילים טיול מסוג אחר
יבשתי .

שלושה חודשים עברו שבעה חודשים לפניך , מקריאת תיאורי המסע אתה בשלב הזה רעב ורוצה לטרוף את היבשת .

מסע הקייקים ובעיקר הצלחתו נתנו לכם תיאבון איך נמשך המסע שלכם מכאן ?

און ואתה מתכננים להמשיך לאנטארטיקה איך ?
כמה עולה איך מגיעים איפה לנים שם ?

האם אתם מצליחים להגיע ?

לא שבעה אלא 5. אכן הנ"ל יוצר זרמים חזקים, במיוחד במקומות הצרים שמנקזים אגנים גדולים. תעלת צ'קאו מייצרת תנאי קיצון בהקשר לזרמי גאות ושפל. הזרמים מגיעים שם לעוצמה של 9 קשרים! אנחנו מגיעים לקרבת התעלה, מרגישים את הזרם החזק ומחליטים לסיים את היום מוקדם בכדי לאסוף נתונים על האירוע המאוד לא פשוט הזה. מחיפים. יוסלה ואנוכי הולכים לכיוון התעלה בכדי לצפות עליה ממקום גבוה ולזהות את הנקודות הבעייתיות בה. המראה שנתקלנו בו גרם ליוסלה להלבין ולשתוק. ביטוי ישיר למצב של בעייה בלתי פתירה. חוסר הנסיון שלי גרם לי לקחת את הנושא בקלילות יתרה. אבל אני חושב שגם אם היה לי נסיון הייתי לוקח אותו כך. זה סוג של אופי. התעלה נראתה כמו רפיד 5 בנהר. גלים עומדים, מערבולות ומשברים. בקיצור, בלאגן. המצב הצריך כינוס קודקודים ותכנון מדוקדק שלא היה מבייש מבצע צבאי מיוחד. חוקי המשחק - לחצות את התעלה בזרם החלש ביותר. זאת נעשה בזמן הSLACK (הזמן בו מתהפכים הגאות והשפל). יוסלה לא נרדם בלילה. אני ישנתי טוב. בבוקר יצאנו ועוד פעם התכנון המעמיק גרם לביצוע חלק.

www.cooperativa.cl/lluvias-en-machu-picc...10-01-25/184925.html


contacto-latino.com/news/240432/casi-2-0...-temporal-123-chile/

בהמשך לדיווח על 2000 תיירים תקועים במאצו פיצו
לאחר שטפונות באזור , שלטונות פרו נערכים לחילוץ התיירים
בהליקופטרים והעברתם לאזור אויינטה אי טמבו או קוזקו .

גשרים מתמוטטים באזור נהר האורובמבה סוחף חלקים מאגואס קאלינטס שטפונות קשים הדרך בין מאצו פיצו לאגואס קאליינטס נותקה

ההרגשה בשממה מאוד אינדיבידואלית.
בדידות נגרמת לדעתי מבעיות בין אדם לעצמו (ולא מניתוק בין אדם לסביבתו). חופש אינסופי נגרם מהיכולת לקבל בפתיחות, בגמישות ובשלמות את העולם בכלל ואת עצמך בפרט.
כמעט בכל סרגל הזמן של חיינו אנו כלואים במסגרות ופועלים מהשפעות חיצוניות. כמעט כל הסיטואציות שאנו נמצאים בתוכם נמדדות ביחס לנקודת הסיום וההתחלה שלהם. לדוגמה - כאשר אני נוסע לעבודה אני שואל את עצמי מתי אגיע? ומודד זמנים ומרחקים לנקודת הסיום. במסע עצום כמו זה, המסגרת כה גדולה וגמישה (כמובן רק אם אתה הופך אותה לכזו)שהרגשתי שאמנם התחלתי בנקודה מסויימת אך אני לא מודד את עצמי ע"פ שום נקודת סיום. אני פשוט חיי את הרגע הטהור. נושם אוויר והופך אותו לאושר טהור. אוכל אוכל ע"מ לקבל אנרגיה למימוש התענוג הזה. פשוט הרגשה שמיימית.

התחזית של קארל הייתה טובה ברובה. מקום כגון פטגוניה מאופיין במז"א הפכפך שנגרם כתוצאה משקעים זריזים שבאים והולכים בזמן יחסית קצר ולכן צריך לקחת את התחזית בערבון מוגבל.

גלי החוף כמעט לא היו קיימים משום שמדובר בתעלות ברוחב של כ-2 עד 5 מייל ולכן אין הרבה מקום להיבנות של גלים.

לגונה סאן רפאל הינה אחת מנקודות השיא של הטיול. אין ספק שזוהי אחת מפנינות החמד של דרום אמריקה ואני סבור שכלי התחבורה הטוב ביותר להמצא בו בלגונה הוא קיאק. החיבור לגן העדן הזה דרך הקיאק הינו מדהים. אתה מרגיש שט צף מרחף בחלל , בגן פסלים שמשתנה בכל שניה ושניה. פשוט תענוג חושים. תכננו להמצא בלגונה יום אחד ולהמשיך. אך כמו שציינתי קודם , בפילוסופיית המסע, המסגרת גמישה ונתונה לשינויים. ובעקבות זאת נשארנו ליום מנוחה על חופי הלגונה, נהנים ממז"א נהדר ומרחצה במי קרחונים בטמפ' של כ8 מעלות מה שגרם לכיווץ כללי ברוב האיברים שלנו...