http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4023488,00.html

גתבת טיול שכל מילה בה מזכירה לי את הטיול שלי
עם רוסנה במרץ 1990 בקהיר.

הסימטאות הערבית החשש מהמקומיים, נהג המונית הנהדר
הידידותי.

השוטרים שאיש לא מתיחב אליהם הבלגן שייט על הנילוס
והקיטוב נבלתי נתפס בין עשירים ועניים.

הרגשתי אז שאנוו יושבים על חגית אבק שריפה שעומדת
להתפוצץ רוזנה לא הרגישה זאת.

לקח לה יותר מעשרים שנה להתפוצץ ההתפוצצות הזו
עלולה להטביע את כל המזרח התיכון.

אובמה והאירופים ממשיכים להתעקש על העברת ששילטון מיידית
ולא להבין את הנזק שהם גורמים.

הם מפקירים לא רק את מובאראק אלא בעיקר אותנו.